פסק-דין בתיק ת"א 28777-05-10

בפני תביעה ותביעה כנגד - האחת לביטולו של הסכם מיום 25/9/09 ואילו האחרת כנגדה, לאכיפת אותו ההסכם.

התובע והנתבע שכנגד (להלן :"התובע") טוען כי הינו בעל הזכויות ברבע מהמקרקעין הידועים כגוש 12199 חלקה 69 בכפר אעבלין. במגרש זה מצוי חומר נברר. התובע טוען כי ביום 25/9/09 נכרת בינו לבין הנתבעת הסכם לקבלת הזכות להוציא את החומר הנברר הטמון במגרש ולשיווקו. התובע טוען כי מאחר וקיים צו איסור שימוש במגרש אשר הוצא בידי הועדה המקומית לתכנון ובניה, הרי שמדובר בהסכם פסול בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 והוא בטל מעיקרו. לטענת התובע, הנתבעת אף הפרה את ההסכם בכך שלא הציגה פוליסת ביטוח, בהתאם להוראות ההסכם ולפיכך זכאי התובע לבטלו שכן המדובר בהפרה יסודית לפי תנאי ההסכם. התובע טוען, כי הוא מסר הודעת ביטול כדין לנתבעת ואף ביקש להשיב אליה את סכום המקדמה ע"ס 10,000 ש"ח שקיבל ממנה במעמד חתימת ההסכם. מכל הטעמים דלעיל טוען התובע כי יש לבטל ההסכם מיום 25/9/09 ומכאן תביעתו זו.

הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") טוענת כי בעת עריכת ההסכם היו הצדדים לו מודעים לקיומו של צו שיפוטי בקשר לשימוש במקרקעין ואף דאגו לקיומה של הוראה באשר לקבלת היתר מהועדה לתכנון ובניה בידי הנתבעת, בטרם יחל השימוש בפועל, בהסכם. יתרה מזו, הנתבעת טוענת כי התובע עצמו הצהיר בהסכם כי אין כל מניעה חוקית ו/או אחרת להתקשרות בהסכם נשוא התובענה ולפיכך אין מקום לבטול ההסכם. הנתבעת טוענת כי טרם הגיע המועד להצגת פוליסת הביטוח, בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם ולפיכך אין מצידה הפרה יסודית של ההסכם והיא אף דחתה את הודעת הביטול אשר המציא לה התובע. לטענת הנתבעת, התובע פועל שלא בתום לב וכל מטרתו הינה ניצול הפוטנציאל הכלכלי הגלום במגרש נשוא התובענה, בעצמו.

הנתבעת הוסיפה והגישה תביעה שכנגד לאכיפת הסכם המכר ובה שבה וחזרה על טענותיה דלעיל והוסיפה כי אי מי מטעמו של התובע החל בהוצאת החומר הנברר מן המגרש ואף הגיש בקשה לקבלת היתר מהועדה לתכנון ובניה. התובע טען בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, להיעדר סמכות עניינית שכן מדובר בתביעה לאכיפת הסכם במקרקעין בלא שמירה על גוף המקרקעין עצמם, שאינה מצויה בסמכות בית משפט השלום והוא אף שב על טענותיו מהתביעה הראשונית.

הדיון בשתי התביעות אוחד.

ביום 28/6/10 הגישה הנתבעת בקשתה למתן צו מניעה זמני לבל יוסיף התובע לפעול להוצאת חומר נברר מן המגרש דנן ולהוצאת היתר מהועדה המקומית לתכנון ובניה. ניתן צו זמני עד למועד הדיון בבקשה.

ביום 6/7/10 נערך דיון בבקשה ובו הסכים התובע להארכת תוקף הצו הזמני עד להכרעה בתביעה והעלה בקשתו למתן צו מניעה זמני מטעמו למניעת פעילות הנתבעת במגרש בהתאם להסכם נשוא התובענה.

ביום 24/7/10 ניתן מפי כבוד השופטת פנינה לוקיץ' צו מניעה האוסר על התובע לפעול להוצאת חומר נברר מן המגרש נשוא התובענה, עד להכרעה בתביעות ההדדיות וכן צו האוסר על הנתבעת לעשות כן. יודגש כי צו המניעה לא אסר על פניית התובע לועדה המקומית לתכנון ובניה לצורך הוצאת היתר לשימוש במגרש נשוא התובענה.

דיון והכרעה :

מאחר והדיון בתביעה ובתביעה שכנגד אוחד והתובע העלה שאלת הסמכות העניינית לדון בתביעה שכנגד במסגרתו של בית משפט השלום, אדון תחילה בשאלת סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתביעה לאכיפתו של ההסכם במקרקעין.

תביעה בדבר שימוש במקרקעין היא תביעה המצויה בסמכותו של בית משפט השלום ובלבד שמדובר בשימוש תוך שמירה על גוף הנכס.

ע"א 294/65 ככר הרצל נ. גולדברג פ"ד יט(4) 107.

זאת ועוד, סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, קובע כי תביעות שהינן בעניין חזקה, שימוש, חלוקת מקרקעין או חלוקת שימוש, הסמכות הינה לבית משפט השלום.

המקרה שבפני, עניינו הסכם לשימוש במקרקעין ולהוצאת החומר הנברר מתוכם. אכיפתו או ביטולו הינם בסמכות בית משפט השלום. לו היה מדובר בקביעה נדרשת בדבר תקפות חוזה למכר מקרקעין לרבות אכיפה או ביטול כי אז היתה הסמכות לבית המשפט המחוזי (ראה בע"א 476/88 אשתר נ. נפתלי מה (2) 749). משכך, דין טענת התובע בעניין זה להידחות.

יתרה מכך, משאוחד הדיון בשתי התביעות(התביעה והתביעה שכנגד) והתובע לא העלה כל טענה בעניין זה עת נוהל הדיון בשתי התביעות גם יחד, כמוהו כמי שזנח טענתו בעניין זה ואף מטעם זה דינה להידחות.

משהוסר מכשול זה מעל הפרק, יש לבחון באם אכן עונה ההסכם בין הצדדים להגדרת הסכם פסול בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים ?

לשונו של סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 ברורה וקובעת  :

"חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל."

הפסיקה בעניין זה אף היא חד משמעית. נקבע לא אחת כי רק במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, כאשר קיימת פגיעה מיוחדת באינטרסים של הציבור או פגיעה מעין נפשית, גופנית באחד הצדדים לחוזה, יבוטל החוזה בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים.